מטפלים סיעודיים ממלאים תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות המטופלים, כולל ניהול נכון של משטר התרופות. הבנה בסיסית של התרופות הנפוצות, תופעות הלוואי שלהן ודרכי המתן הנכונות היא קריטית לטיפול איכותי ובטוח. מדריך זה נועד לספק למטפלים כלים מעשיים לזיהוי, מעקב ודיווח על מצבים הקשורים לטיפול התרופתי, תוך הדגשה שמתן תרופות ושינויים במינון נעשים אך ורק על פי הוראות רפואיות.
קבוצות תרופות עיקריות בטיפול סיעודי
תרופות ללחץ דם
תרופות נפוצות: אמלודיפין, רמיפריל, אטנולול, לוסרטן
תרופות אלו ניתנות למטופלים רבים בגיל המבוגר. חשוב לעקוב אחר לחץ הדם באופן סדיר ולשים לב לסימנים של לחץ דם נמוך מדי כמו סחרחורת בקימה מהירה, חולשה או נפילות. יש להקפיד על נטילה בשעות קבועות, רצוי בבוקר, ולוודא שהמטופל שותה מספיק נוזלים.
תופעות לוואי נפוצות: סחרחורת, עייפות, נפיחות בקרסוליים, שיעול יבש (במיוחד במעכבי ACE).
תרופות נוגדות קרישה
תרופות נפוצות: אספירין, קלופידוגרל (פלביקס), וורפרין (קומדין), אפיקסבן (אליקוויס)
תרופות אלו דורשות תשומת לב מיוחדת בשל הסיכון לדימומים. יש לעקוב אחר סימני דימום כמו חבורות חריגות, דימום מהחניכיים או צואה שחורה. במטופלים הנוטלים וורפרין נדרשות בדיקות INR סדירות.
תופעות לוואי: דימומים, חבורות, כאבי בטן. יש להימנע מפציעות ונפילות ולהשתמש במברשת שיניים רכה.
תרופות לסוכרת
תרופות נפוצות: מטפורמין, גליקלאזיד, אינסולין
ניהול סוכרת דורש מעקב צמוד אחר רמות הסוכר בדם. חשוב להכיר את סימני ההיפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה): רעד, הזעה, בלבול, רעב פתאומי. יש להקפיד על ארוחות סדירות ולשמור תמיד ממתק זמין למקרי חירום.
דרכי מתן: מטפורמין ניתן עם אוכל למניעת בחילות. אינסולין מוזרק תת-עורית במקומות מתחלפים למניעת ליפודיסטרופיה.
תרופות לכאב
תרופות נפוצות: פרצטמול (אקמול), טרמדול, אוקסיקודון, מורפין
ניהול כאב הוא מרכיב חשוב בטיפול הסיעודי. יש להעריך את עוצמת הכאב באופן סדיר ולתעד שיפור או החמרה. בתרופות אופיואידיות יש לעקוב אחר עצירות, בחילות וישנוניות יתר.
תופעות לוואי: עצירות (נפוצה מאוד באופיואידים), בחילות, סחרחורת, ישנוניות. חשוב לעודד שתייה מרובה ותזונה עשירה בסיבים.
תוספי מלח וויטמינים
כדורי מלח (נתרן כלורי): ניתנים במצבי היפונתרמיה (רמת נתרן נמוכה בדם). סימני היפונתרמיה כוללים בלבול, חולשה, בחילות וכאבי ראש. חשוב לעקוב אחר מאזן הנוזלים ולהימנע משתייה מופרזת של מים.
ויטמין D3: חיוני למניעת אוסטאופורוזיס ונפילות. המינון הנפוץ הוא 1,000-2,000 יחידות ביום. רצוי ליטול עם ארוחה שומנית לספיגה טובה יותר.
ויטמין B12: חשוב במיוחד בקשישים עקב ירידה בספיגה. מחסור עלול לגרום לאנמיה, חולשה, בעיות זיכרון ותחושת נימול. ניתן בכדורים, טיפות תת-לשוניות או זריקות.
תרופות פסיכיאטריות ולדמנציה
תרופות נפוצות לדיכאון וחרדה: סרטרלין, אסציטלופרם, מירטזפין
תרופות ספציפיות לדמנציה:
- דמנציה מסוג אלצהיימר: דונפזיל (אריספט), ריבסטיגמין (אקסלון), ממנטין (אבקסה). תרופות אלו עשויות להאט את קצב ההידרדרות הקוגניטיבית.
- דמנציה וסקולרית: טיפול בגורמי הסיכון הווסקולריים – אספירין, סטטינים, תרופות ללחץ דם.
- דמנציה עם גופיפי לואי: ריבסטיגמין. יש להימנע מתרופות אנטי-פסיכוטיות קלאסיות.
- דמנציה פרונטו-טמפורלית: אין תרופות ספציפיות, הטיפול סימפטומטי בעיקר.
תופעות לוואי של תרופות לדמנציה: בחילות, שלשולים, ירידה בקצב הלב, חלומות חיים, התכווצויות שרירים. חשוב לעקוב אחר שיפור או החמרה בתפקוד הקוגניטיבי.
עקרונות חשובים במתן תרופות
בדיקת "חמשת הנכונים"
לפני כל מתן תרופה יש לוודא:
- המטופל הנכון – זיהוי ודאי של המטופל
- התרופה הנכונה – בדיקת שם התרופה
- המינון הנכון – כמות מדויקת
- הזמן הנכון – שעת הנטילה
- דרך המתן הנכונה – פומית, זריקה וכו'
דרכי מתן שונות
- תרופות פומיות: יש לוודא שהמטופל בלע את התרופה. אין לכתוש תרופות בשחרור מושהה
- טיפות עיניים: להטות ראש לאחור, למשוך עפעף תחתון, לטפטף מבלי לגעת בעין
- משחות: למרוח בכפפות על עור נקי ויבש
- זריקות תת-עוריות: זווית 45-90 מעלות, החלפת מקומות
אינטראקציות תרופתיות מסוכנות
דוגמאות לאינטראקציות נפוצות
- וורפרין + אנטיביוטיקה: עלולה להגביר את הסיכון לדימום
- תרופות לסוכרת + סטרואידים: עלולים להעלות רמת סוכר
- תרופות ללחץ דם + משתנים: סיכון ללחץ דם נמוך מדי
- תרופות הרגעה + אלכוהול: הגברת הישנוניות וסיכון לדיכוי נשימתי
חשוב לעדכן את הצוות הרפואי על כל תוסף תזונה או תרופה ללא מרשם שהמטופל נוטל.
סימני אזהרה הדורשים התערבות מיידית
מתי לפנות לעזרה רפואית דחופה
- קוצר נשימה פתאומי או כאבי חזה
- פריחה נרחבת או נפיחות בפנים (תגובה אלרגית)
- בלבול חמור או שינוי במצב ההכרה
- דימום שאינו נעצר
- התכווצויות או רעד חמור
- חום גבוה עם צמרמורות
כללי בטיחות בניהול תרופות
אחסון נכון
- שמירה במקום קריר ויבש, הרחק מילדים
- הפרדה בין תרופות של מטופלים שונים
- בדיקת תאריכי תפוגה באופן סדיר
- תרופות מסוימות דורשות קירור
תיעוד ומעקב
- רישום מדויק של כל מתן תרופה
- תיעוד תופעות לוואי או תגובות חריגות
- מעקב אחר מלאי ותאריכי תפוגה
- דיווח לאחות או לרופא על כל שינוי
טיפים מעשיים למטפלים
- הכנת התרופות: השתמשו בקופסת תרופות שבועית עם תאים מסומנים
- זמני נטילה: קשרו מתן תרופות לפעילויות יומיות קבועות
- תקשורת: שמרו על קשר הדוק עם הצוות הרפואי
- למידה: השתתפו בהדרכות והשתלמויות בנושא
- ערנות: היו קשובים לשינויים במצב המטופל
סיכום
ניהול תרופות בטיפול סיעודי הוא משימה מורכבת הדורשת ידע, דיוק וערנות מתמדת. מטפלים מהווים חוליה קריטית בשרשרת הטיפול התרופתי – הם הראשונים לזהות תופעות לוואי, שינויים במצב המטופל או בעיות בנטילת התרופות. חשוב לזכור שהמטפל אינו מחליף את הצוות הרפואי, אלא משלים אותו. בכל מקרה של ספק, שינוי או בעיה, יש לפנות מיד לאחות או לרופא המטפל. טיפול תרופתי נכון ובטוח תורם משמעותית לאיכות החיים ולבריאות המטופל הסיעודי.
הערה חשובה – כתב ויתור רפואי
המידע המוצג בכתבה זו הינו למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. כל תרופה, תוסף תזונה או שינוי בטיפול התרופתי חייבים להתבצע אך ורק על פי מרשם והנחיות של רופא/ת המשפחה או רופא/ה מומחה. יש צורך במעקב רפואי סדיר על ידי רופא/ת המשפחה לבדיקת יעילות הטיפול, התאמת מינונים וזיהוי תופעות לוואי.
האתר והכותבים אינם נושאים באחריות כלשהי לשימוש במידע המופיע בכתבה זו. אין להסתמך על המידע בכתבה כתחליף לייעוץ רפואי מקצועי. בכל מקרה של ספק או שאלה רפואית, יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
כתיבת תגובה